נאשם באיומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש – זוכה – וקיבל פיצוי מהמשטרה והמתלוננת

נאשם באיומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש – זוכה – וקיבל פיצוי מהמשטרה והמתלוננת

בתחילת שנת 2015 הגישה המשטרה כתב אישום כנגד ה.ש., בגין איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.

הנאשם הואשם בכך שבמהלך קניות ב"שופרסל" תקף שלא כדין את המתלוננת, הגברת ר.ב. (שכנתו מזה שנים), וכי כתוצאה מהתקיפה נגרמה לה חבלה של ממש בשורש כף היד.

כמו כן, הואשם הנאשם בכך שבמהלך האירוע איים על גברת ר.ב. בכוונה להפחידה או להקניטה.

הנאשם פנה לקבלת ייצוג משפטי אצל עו"ד שחר גולן מחדרה, אשר בחן את הראיות בתיק ומצא, בין היתר, כי סרטון מצלמות האבטחה המתעד את האירועים נשוא האישום, כלל אינו תומך בעובדות הנטענות בכתב האישום ויתירה מכך, עו"ד גולן מצא כי ניתן ללמוד מהסרטון שההיפך הוא הנכון, קרי ; המתלוננת היא זו אשר הקניטה את הנאשם, הצמידה טלפון נייד לפרצופו ונראתה מזיזה שפתיה ומדברת אל הנאשם אשר ניסה להתעלם ממנה.

לא זו אף זאת, אלא שמהסרטון ניתן היה ללמוד כי הנאשם לא נגע במתלוננת, אלא רק הפיל את הטלפון מידה וכן, כי המתלוננת כלל לא נפגעה בידה כפי שתארה וכפי שפורט בכתב האישום.

בנסיבות הנ"ל, ובמטרה למנוע הליכים מיותרים ולחסוך עינוי דין, פנה עו"ד שחר גולן לנציגי התביעה וביקש מהם לבחון פעם נוספת את הראיות בתיק ובעיקר את הסרטון הברור והחד משמעי אשר היווה ראיה מרכזית באישום – והלכה למעשה הפריך את האישום ותמך בגרסתו של הנאשם.

המשטרה, משיקוליה, בחרה שלא למחוק את האישום, חרף הראיות הברורות הנ"ל והחליטה לנהל את התיק, על משקל "יקוב הדין את ההר", זאת גם לאחר שהסרטון הוצג בבית המשפט בשלבים המקדמיים ולאחר שהשופטת פנינה ארגמן, סגנית נשיאת בית משפט השלום בחדרה, אף רמזה לנציגי התביעה כי מהסרטון עולה לכאורה כי קיימת בעייתיות בגרסת המתלוננת – וכפועל יוצא – גם בכתב האישום.

משכך, התיק נקבע לשמיעת ראיות אשר במסגרתן נחקרו הנאשם, המתלוננת ושני רופאים אשר בדקו את התובעת לאחר האירוע נשוא האישום וכן, עד נוסף המכיר את הנאשם והמתלוננת מזה שנים.

בהכרעת הדין, זיכה כאמור בית המשפט את הנאשם מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וקבע, בין היתר, כי "גרסת המתלוננת אינה מהימנה", כי "המתלוננת מסרה תיאור לא מדוייק ולא מהימן של האירוע כולו", כי המתלוננת "מסוגלת להתנהגות מניפולטיבית, שהיא אינה קורבן לרדיפה מצד הנאשם .. כפי שניסתה להציג את עצמה, ואף הונחה בפניי תשתית ראייתית התומכת שההיפך הוא הנכון", וכן, מצא בית המשפט כי "טענתה המרכזית של המתלוננת, לפיה נגרמה לה חבלה ביד … נשללה לחלוטין ..".

לאחר הזיכוי, פנה עו"ד שחר גולן בבקשה לבית המשפט, לפסוק לזכות הנאשם פיצוי, בגין ההוצאות שנגרמו לו בשל ההליך הפלילי, לרבות שכר טרחת עו"ד שנאלץ לשלם וכעשרה דיונים אליהם נדרש להתייצב לאורך כשלוש שנים אשר במהלכן התנהל משפטו.

עו"ד גולן טען, בין היתר, כי אילו המשטרה היתה בוחנת את הראיות בתיק באופן מקצועי, מעמיק –
"ובנפש חפצה", יש להניח כי כתב האישום כלל לא היה מוגש מלכתחילה ולחילופין, היה ראוי לבטל את כתב האישום, לאחר שהוצגו למשטרה הראיות והבעיות שבכתב האישום.

בית המשפט כתב בהחלטתו, בין היתר, כי "המאשימה התבצרה בעמדתה" ובחרה לנהל את התיק עד תום, גם לאחר שניכר היה כי קיימת חוסר התאמה בין הסרטון לבין כתב האישום.

בימים אלו ממש, פסק בית המשפט כי הנאשם זכאי להחזר הוצאות הגנתו, והורה למשטרת ישראל לשלם לו פיצוי בסכום כולל של כ 8,300 ₪ , אשר בפועל היווה רק חלק מהוצאות הנאשם, וזאת, בין היתר לאור מגבלות החוק בעניין גובה שכר הטרחה שניתן לשלם לנאשם שזוכה.

לפיכך, פנה עו"ד גולן למתלוננת ובמסגרת פשרה, שילמה המתלוננת לנאשם את יתרת הוצאות ההגנה בהן נשא לצורך ההליך הפלילי בו זוכה כאמור.